מה זה סרט תדמית דיגיטלי
סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית קיים הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על גבי הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הינו מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או בסלולרי.
סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית וגם נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד ביחוד לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:
אין צורך בתקציב נרחב להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
בין אם שליחה דרך קישורית באי-מייל, ואולי באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.
הפחתה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
סרטי תדמית מסווגים לכמה סוגים:
סרטי קידום מכירה
- יצירת סרט לקידום מכירות של מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את תועלות המוצר ויסקור את השימוש.
סרטים לגיוס הון
- יצירת סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.
סרטי הסבר \ הדרכה
- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או קטע ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.
סרטוני מוצר
- סרט המתאר תוצר ספציפי של חברת השכרה מסוימת. סרט הזה בדרך כלל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.
סרט תדמית כללי
- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה ואולי שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.
לסרט תדמית, אף אם הוא קצר, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך מספר חושים בו זמנית ובכך יתרונם המשמעותי אודות כל אמצעי פרסום אחר.
נכון להיום גולשים באתרי רשת מגיבים באופן חיובי פי 2.
עקרונות להפקת סרט תדמית
תסריט
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, שהיא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הינו יוקרן. בחירתו עם תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או משחק המחשב על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה טמונה כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים מרובים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת או סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך מלא וכלה בסדרה טלוויזיונית.
מבנה התסריט
תסריט מחולק לשורה עם סצנות, שבכל מישהי מהן כלול מספר רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עם יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מדינה ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון בתוספת בין הסצנה לזו שאחריה.
לרוב, מקובל כי סצנה או שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ארוכה יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). לרוב, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.
תסריטי קולנוע, באופן מיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בדרך כלל לפסילתם עוד לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עם הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד עם הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. ישנן תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.
התסריטים נבחנים גם על פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל גם אורכם, בדפים, עבור תסריטי קולנוע.
תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים אודות כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע תוך כדי צילומי הסרט.
שלבי התסריט
כל תסריט עובר בדרך כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
סינופסיס
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עם ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
טריטמנט
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עבור ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אך עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען עבור הדמויות. הטריטמנט נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק הרבה יותר באשר לאופיו עבור התסריט המלא, ואף הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
תסריט
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פתורה או יותר, אודות חמש גרסאות שעבר אותו התסריט.
תסריט צילומים
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על גבי ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא רק את תיאור הסצנות והמתרחש בהן בגלל אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים עבור קטעי הצילום השונים והמשונים בסרט.
עיבוד התסריט
לעיתים קרובות, חישוב התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי ספציפי או כמה אנשים, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי עבור הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במידה מרובה כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט בזמן עיבודו מהתבנית הקודמת.
בהוליווד, ולעיתים קרובות גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או שמא כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים עם מטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.
ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לעשות כתיבה מחדש עבור תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים בגלל ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להסב טריטמנט לתסריט באורך מלא, או בזמן ש המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון הזה ישנם תסריטאים מורכבים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכיוצא בזה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.
הליכים של שכתוב התסריט נפוצים מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על ככה שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו על ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה למפרע.
סוגי תסריטים
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים על ידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה של המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עבור תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. מועמדים ללימודים אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:
אקספוזיציה: זהו נדבך ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני על זה. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, באופן כללי פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר כי בהמשך הסרט יתגלה כי הוא חולה. המידע כולל בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
מסיבה מחולל: לאחר כמה דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור ולייצר עד לשלב הסופי לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עבור נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.
הבעיה: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך תקופה של הסרט כולו. בדרך כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת ואולי דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
המכשול: המכשול הטיפוסי הינו "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו בגלל שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. מיתוג אישי , הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לעשות פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי ואולי דימוי לא מועדף של הגיבור.
מסדרונות הזמן: ברוב המקרים, בשביל לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן בה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסדרונות הזמן משמשת בצורה כלל גם בשביל להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
סדרת הניסיונות: במקרים רבים, עושה הגיבור מספר ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות כאלה מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה על מנת להתגבר על קשייו.
האשליה או הסיום הכוזב: בסרטים רבים מספור, כולל הסיפור אף שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את את עצמם שהבעיה באה אודות פתרונה והסיפור בא אל קצו. נדבך עלילתי זה שכיח בסוגים רבים עבור סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זהו; בסרטי מתח או שמא אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
שיא: שיא העלילה מגיע בדרך כלל לא מזמן לפני סופה. בנקודת השיא של הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, הינו נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
התרה: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמה שניות ואף רגעים. לדוגמה, בסרטי פעילות, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים
פסקול מוזיקלי
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב אודות מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש לפי המקובל יצליח לשעמם. פעמים רבות אפשר לבחור בשיר מוכר או במנגינה טמונה ואין הכרח לכתוב עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אבל לשם כך יש להסדיר את נושא זכויות היוצרים.
קריינות
הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך יש לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
צילום
סרט תדמית יש לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), באמצעות צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
ראיונות והכנת מרואיינים
ההופעה מול מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שהם לא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות כלל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי התקבלות חשוב והכרחי על מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עם המראיין חשוב במידה מרובה ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
בימוי ועריכה
השלב הקריטי בהפקת כל סרט נמצא בחדר העריכה. בשביל להוציא תוצאה טובה למדי לסרט בן 5 דקות, חברת הפקה מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים מאוד ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי זה תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
פשטות
על הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות אינן משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על גבי הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר מומלץ לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אף לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. אינם חוזרים אחורה ולא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, בסיסי ומדויק.
קצב
סרט בקצב איטי נחשב לבעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. כאשר מקפידים על כל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, חשוב מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית קצב מהיר ומעניין.
אורך הסרט
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אך זהו זמן ממושך מדי כאשר אנו עוסקים בסרט תדמית שמיועד לצפייה ביתית או לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש רגעים. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך גם עשייתו תהיה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר עבור ארבע או 5 דקות.
מקוריות
עיקר חשוב – אודות הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף דווקא חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים זהים – במקרה כזה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עם ייצור סרטים דומים דמיון מוגזם אחד לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שאינם להתפתות – ואף לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
לוחות זמנים
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, אבל, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
תכנון שגרת הפקת המוצר
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה מלא עם מנהלי ההפקה, על מנת שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. יש להכין את אתרי הצילום מראש על פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום בין, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם אינו בהכרח על פי סדר כרונולוגי עבור השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
בחירת ספקית ההפקה
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים נופלים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הנה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אפילו נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי אוריינטציה שיווקית, אין הינם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.